סרטונים

ויפאסנה בפאלית זה "תובנה", והיא אחת מדרכי המדיטציה העתיקות ביותר בעולם הבודהיסטי.
המדיטציה הזו מתוך זרם בבודהיזם שנקרא – טרהוודה.

הדגש במדיטציה הזו היא ההתבוננות – ניסיון לראות את המציאות כפי שהיא, מבלי להשליך עליה את הפרשנויות שלנו.
המציאות היא אובייקטיבית; ניתן לדמות אותה לשטח גדול.
אנו רואים את המציאות בצורה סובייקטיבית – רואים אותה על ידי המפה האישית שלנו, שכן כל אחד מקבל מפה אחרת, שנוצרת מהידע הקודם שלנו, זיכרונות, חוויות, תרבות וכו…

חשוב להבין שאנחנו רואים רק חלק מהשטח, בגלל שהמפה שלנו כה מוגבלת.
ובעצם אנחנו רוצים לפתח את "שריר תשומת הלב" לדברים שבין לבין.

התבוננות על המציאות המשתנה ללא הרף כמו עד נטרלי מהצד – מבלי להזדהות ומבלי לדחות שום דבר.
מתוך הנחה בודהיסטית שאומרת שלשום דבר בעולם שלנו אין קיום עצמי, נפרד וקבוע.
ולכן כל מה שקורה בתוכנו ומחוצה לנו הוא זמני וחולף.
כל תחושה, כל מחשבה – הכל זמני וחולף – ואנו רק רוצים להתבונן בהשתנות המתמדת של החיים.

ההתבוננות מתחילה במיקרו ועוברת אל המאקרו – מבפנים החוצה
ברובד הכי פנימי שלנו – פעימות הלב והנשימה.
משם עוברת לרובד קצת יותר חיצוני – המרחב הקרוב אלינו – מעטפת הגוף.
ומשם לרובד הכי חיצוני – המרחב שרחוק מאתנו – מה שהחושים קולטים.
"המשחק" הוא בעצם להעביר את הזרקור כל פעם למקום אחר.
ליצור מצב של "דמות ורקע" – להאיר עם הפנס למקום מסוים ולראות עדיין את שאר הדברים ברקע.
גם עם מחשבה עוברת, לא לדחות אותה או להזדהות אותה
אלה להתבונן בה, לראות אותה מתפתחת, צומחת ונעלמת ..
שום דבר לא נעשה בכוח או במאמץ, הכל ממקום של שחרור ותשומת לב.
ואולי תבוא עוד מחשבה ועוד מחשבה
עד שבסוף יהיה דף ריק – "רווח בין המחשבות".